נחל לכיש

כל מה שרציתם לדעת על הנחל

נחל לכיש מנקז שטח עצום של 1,020 קמ"ר, לאורך של כ-70 ק"מ. ראשיתו בהרי חברון והוא נשפך לים באשדוד, בין שכונות המגורים הצפוניות לבין הנמל. הזרימה בנחל היא זרימה שיטפונית, שמקורה בגשמים היורדים באגן הניקוז שלו וסביב אפיקו. משפך הנחל מזרחה, לאורך כשני קילומטרים, עומדים בערוץ הנחל מים מתוקים - כל ימות השנה - שמקורם במי התהום העיליים שבאזור, ומעינות מים הנובעים באזור גשר בני ברית. באזור שבו קיימים מים מתוקים כל השנה, משגשגת צמחיית נחלים עשירה ומגוונת שבה חיים נוטריות ויונקים אחרים, ולכל אורכה עשרות סוגי עופות מים ועופות נודדים. במים נמצאים מאות צבי נחלים ודגים שונים.

עד שנות ה-70 של המאה הקודמת, הווה הנחל נקודת משיכה לרחצה, שייט ודייג לתושבי הסביבה ולתושבי העיר. בילוי פנאי וספורט. החל משנות ה-80 גדלה אשדוד והפכה לעיר קולטת עלייה, ומצפונה התפתח אזור תעשייה כבדה ובו גם מוסכים רבים ומפעלים.

נחל לכיש, החוצץ בין שטחי המגורים ואזור התעשייה הכבדה, החל לקבל מצפון ומדרום, זיהום תמידי המורכב מביוב ביתי, מחומרים רעילים ומשמנים מאזורי התעשייה הסמוכים לו. הסיבה ברורה: הנחל נמצא במקום הנמוך ביותר באשדוד ורוב השטח הבנוי של העיר מתנקז אליו. כל פריצת ביוב בעיר, או תקלה בתחנות השאיבה של הביוב, מגיעים לנחל דרך מערכת ניקוז הגשמים. כתוצאה מאכיפה רופפת על מפעלי התעשייה והמוסכים, מתגלים לעיתים חומרים מסוכנים ושמנים המוזרמים לנחל דרך מערכות ניקוז הגשמים. משום האמור, החל משנות ה-70 של המאה הקודמת "חטף" הנחל זיהום בכל ימות השנה. העיר הלכה וגדלה עם השנים ואיתה גם אזורי התעשייה. מערכת הביוב הישנה החלה לקרוס ולפלוט בזמן תקלות את השפכים התעשייתיים והביוב העירוני לנחל.

בשנת 1999, מיד עם היוסדו של הפורום הציבורי לאיכות הסביבה, נשלחו על ידו מכתבי התראה לעיריית אשדוד ולמשרד להגנת הסביבה. במקביל, מומחי הפורום המליצו על בניית צינור איסוף ביוב בעת תקלות כך שהנחל יהיה מבודד מכל השפעה סביבתית ויתקיים רק מהזנת מי התהום והמעיינות שבו. הנושא נדון בעירייה אך בשל העלויות הרבות - נתקל בחומה נצורה. העירייה העדיפה לטפל נקודתית בכל תקלה ולא להשקיע בפתרון כולל.

 

 

 

 

 

התפנית חלה ב-16 באוקטובר 2006. מצב הנחל היה קשה - דגים מתו מזיהום וממזרח לגשר בני ברית, בנקודה בה נפגש "נקז מטפיק" עם הנחל, נמצאו שלוליות שמן גדולות. בועז רענן, יו"ר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד צילם שלדג המרוח כולו בשמן שחור, ושלח בו ביום את התמונה לשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא ז"ל. מיד עם קבלת המכתב, הגיע השר לאזור הנגוע, וקיים בירור בהשתתפות ראש העיר אינג' צבי צילקר, נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה ונציגי הפורום הציבורי לאיכות הסביבה אשדוד.

בעקבות הבירור הוקצעו כספים רבים, והחל תהליך בסיסי ומסודר לשיקום הנחל שעיקרו: טיפול בכל מערכות הביוב של העיר ואכיפה על המוסכים והמפעלים. ראש העיר שהחליף את צילקר, ד"ר יחיאל לסרי, המשיך במדיניות של טיפול ללא פשרות בנחל ונקבעה וועדת היגוי בראשות מנכ"ל העירייה ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים.

בנוסף למערכות הניקוז החדשות, הוקמה תשתית ביוב חדישה בעיר, הוכנס קו סניקה בנוסף לזה שהיה קיים ושודרגו כל תחנות השאיבה, כולל התקנת מערכות גיבוי של כל תחנה. במקביל, תוכננו ונבנו תחנות קיץ שתפקידן לקלוט את כל השפכים בעיר ובאזורי התעשייה אשר נפלטים לנחל דרך נקזי הגשמים. תחנות הקיץ מעבירות את השפכים הנוצרים כתוצאה מתקלות למערכת הביוב ומשם למכון טיהור השפכים שחודש גם הוא ונמצא מצפון לאזור התעשייה הצפוני. כך, שהסיכוי שביוב יחדור לנחל בימי הקיץ, שואף לאפס. בחורף, עם הגשם הראשון, נסגרות כל המערכות ומנוקזים מי הגשמים לנחל.

"הבידוד" האמור נתן את אותותיו ובשנים האחרונות קיבלה העירייה ממשרד הבריאות היתר לשייט בנחל ולקיום אירועים לבילוי ופנאי בסמוך אליו. איכות המים בנחל טובה ועולה על איכות הנחלים בכל הארץ, פרט לנחל התנינים, הזורם בעוצמה לים, בכל ימות השנה.

אפריל 2020

שלדג בשמנים.jpg

תמונות מן המאבק למען הנחל

תמונות מן הנחל

מסמכים קשורים